ספרו של לינץ' "the Image of the City" אשר התפרסם בשנת 1960, מתאר את תוצאותיו של מחקר ממושך אשר ערך בשלוש ערים שונות בעולם: לוס אנג'לס, בוסטון וג'רזי סיטי.
לינץ' התייחס לעיר כטקסט ועל מנת שיוכל לקרוא את הטקסט בבהירות ביצע חקירות מדעיות ואמפיריות ומתוכם הוציא כלים אשר שימשו תיאוריה חדשה לתפיסת העיר על פי תושביה. לינץ' חקר את התנהלות האנשים במרחב והציע גישה חדשה להתייחסות האנשים ויכולת תפיסתם את המרחב העירוני כמכלול המורכב מרכיבים שונים.
המחקר מבסס תוצאות בהתפתחות המושג קריאות עירונית בהתבסס על תפיסתם המנטאלית של אנשים. מחקר זה נותן במה למדע חדש של תפיסה אנושית והתנהלות עירונית.
התעסקותו המרכזית של לינץ' הינה "תמונת הסביבה" אשר מייצר אדם בראשו.
איך האדם ממקם עצמו בתוך העיר, מוצא את דרכו ויודע לאפיין את סביבתו.
על מנת שנוכל למקם את עצמנו בתוך העיר עלינו לייצר תמונה מעובדת של כל אזור.
כל "תמונה" כזו מכילה בתוכה :
· הכרה וזיהוי של ייחודיות או אחדות בתוך העיר כולה כמכלול.
· הכרה וזיהוי של קשרים בין חללים עירוניים או דפוסים ותבניות עירוניים של חלקים שונים של העיר.
· המשמעות הפרקטית והרגשית אשר נוצרת אצלנו בתור תושבי העיר.
לינץ' התייחס לעיר כטקסט ועל מנת שיוכל לקרוא את הטקסט בבהירות ביצע חקירות מדעיות ואמפיריות ומתוכם הוציא כלים אשר שימשו תיאוריה חדשה לתפיסת העיר על פי תושביה. לינץ' חקר את התנהלות האנשים במרחב והציע גישה חדשה להתייחסות האנשים ויכולת תפיסתם את המרחב העירוני כמכלול המורכב מרכיבים שונים.
המחקר מבסס תוצאות בהתפתחות המושג קריאות עירונית בהתבסס על תפיסתם המנטאלית של אנשים. מחקר זה נותן במה למדע חדש של תפיסה אנושית והתנהלות עירונית.
התעסקותו המרכזית של לינץ' הינה "תמונת הסביבה" אשר מייצר אדם בראשו.
איך האדם ממקם עצמו בתוך העיר, מוצא את דרכו ויודע לאפיין את סביבתו.
על מנת שנוכל למקם את עצמנו בתוך העיר עלינו לייצר תמונה מעובדת של כל אזור.
כל "תמונה" כזו מכילה בתוכה :
· הכרה וזיהוי של ייחודיות או אחדות בתוך העיר כולה כמכלול.
· הכרה וזיהוי של קשרים בין חללים עירוניים או דפוסים ותבניות עירוניים של חלקים שונים של העיר.
· המשמעות הפרקטית והרגשית אשר נוצרת אצלנו בתור תושבי העיר.
לינץ' מבסס מושג חדש – קריאות עירונית. קריאות הינה מונח המתאר את הקלות בה אנשים מבינים ותופסים את תכנית או סידור המקום. על ידי השאלונים והסקרים, לינץ' מגדיר שיטה בה ניתן לנתח קריאות של מקום ואף לתכנן על פיה וליצור מקומות קריאים ונוחים. שיטה זו מורכבת מחמישה אלמנטים:
Paths:
דרכים ונתיבים מוכרים. בעיר ישנה רשת נתיבים ראשית אליה מתחברת רשת נתיבי תנועה משניים (שכונות).
Districts:
אזורים בעלי ייחודיות משלהם, הומוגניות פנימית שניתן לחוש בה ולתפוס אותה כמאפיין של המקום. העיר בנויה מרכיבים של שכונות, אזורים, מחוזות.
Edges: קוים מחלקים בין מחוזות, אזורים שונים בעיר. סיומת של אזור הינה הקצה, הגבול של אותו חלק בעיר. לאזורים מסוימים אין קצוות או גבולות מוגדרים אך במשך הזמן התחדדו הגבולות או התמזגו.
Landmarks:
נקודת התייחסות במרחב. מאפייניה הויזואליים הבולטים של העיר הינם נקודות הציון בתוכה. ישנן נקודות ציון גבוהות וגדולות אשר נצפות ממרחקים גדולים. ישנן נקודות ציון קטנות אותן ניתן לראות אך ורק ממרחק קטן (לדוגמא עץ בכיכר עירונית או שעון רחוב). נקודות ציון אלו, כולן, הינן אלמנט חשוב בתוך המרקם העירוני המורכב. הן עוזרות לאנשים להתמצא במרחב, למקם עצמם בתוך העיר ובזיהוי האזור.
Nodes:
מוקדי משיכה ופעילות בתוך העיר. סוג של נקודת ציון אך נבדלת מציון הדרך בשל תכונת הפונקציה האקטיבית אותה מכילה.
לינץ' עושה שימוש בסימונים גרפיים על מנת לקשר מושגים אבסטרקטיים של מבנה עירוני עם חווית התפיסה האנושית של העיר. גישה חדשנית זו נותנת למתכננים כלי חדש נוסף לתכנון ומשחררת אותם מהנוקשות הפיזית של התכניות הכוללות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה